וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה גַּ֤ם אֶת־יְהוּדָה֙ אָסִיר֙ מֵעַ֣ל פָּנַ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר הֲסִרֹ֖תִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וּ֠מָאַסְתִּי אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֤את אֲשֶׁר־בָּחַ֙רְתִּי֙ אֶת־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאֶת־הַבַּ֔יִת אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתִּי יִהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָֽׁם׃
און גאָט האָט געזאָגט: אױך יהוּדה װעל איך אָפּטאָן פֿון מײַן פּנים, אַזױ װי איך האָב אָפּגעטאָן ישׂראל; און איך װעל פֿאַראַכטן די דאָזיקע שטאָט װאָס איך האָב אױסדערװײלט, ירושלים, און דאָס הױז װאָס איך האָב געזאָגט: מײַן נאָמען זאָל דאָרטן זײַן.
תרגום יונתן
וַאֲמַר יְיָ אַף יַת דְבֵית יְהוּדָה אַגְלֵי מֵאַרְעָא בֵּית שְׁכִנְתִּי כְּמָא דְאַגְלֵיתִי יַת יִשְׂרָאֵל וְאַרְחִיק יַת קַרְתָּא הָדָא דְאִתְרְעֵיתִי בִּירוּשְׁלֵם וּבְבֵיתָא דַאֲמָרֵית יְהִי שְׁמִי תַּמָן: